פס"ד בערעור על שומה בצו פקיד שומה לפי סע' 152 (ב) לפק' מס הכנסה

1.         הערעור הוא על שומה בצו שהוציא המשיב למערערת, לפי סעיף 152(ב) לפקודת מס הכנסה (להלן: הפקודה ) לשנות המס 2005-2004 (להלן: שנות המס שבערעור ), שעיקרה אי התרת קניות בשנות המס שבערעור, וזאת בהתבסס על ממצאי מס ערך מוסף, כאשר הטענה של המשיב היא שניכוי התשומות נעשה על בסיס חשבוניות שהוצאו למערערת שלא כדין.

            השומה שהוצאה על ידי המשיב, נעשתה כולה על דרך גילום הכנסות מאותן חשבוניות מס במע"מ.

2.         הערעור שהגישה המערערת על שומת התשומות (ע"מ 12837-01-09, להלן: ערעור מע"מ )      התברר בפני כב' השופט סוקול.

            בעקבות כך ביקש המשיב לעכב הדיון בתיק דנן, עד למתן פסק דין בערעור המע"מ (בקשת המשיב מיום11/1/2012). פסק הדין בערעור מע"מ ניתן ביום 3/10/2012 (להלן: פס"ד מע"מ ).

לאחר שניתן פסק הדין בערעור מע"מ שקיבל את עמדת המערערת בנוגע לחלק מהחשבוניות, ומאחר שכפי שיפורט בהמשך קיבלה הוועדה לקבילות פנקסים ערר שהגישה המערערת על פסילת ספריה, ועל בסיס הסכמה בין הצדדים כי דמי שכירות שקיבלה המערערת הם בגדר "הכנסה רגילה" ולא הכנסה ממפעל מאושר, הסכימו הצדדים כי אין צורך באותו שלב בשמיעת ראיות.

הרקע :

3.         המערערת מתמחה בתכנון, ייצור עיבוד ואילגון (אנדוייז) של בולי ופרופילי אלומיניום, המיוצרים בתהליך של התכת פסולת אלומיניום ואלומיניום גולמי מחומרי גלם הנרכשים בחו"ל ומספקי פסולת אלומיניום בארץ. למערערת שתי תוכניות השקעה במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, במסלול מענקים: תוכנית מס' 383 עם אישור ביצוע מיום 23/11/03 ושנת הפעלה 1999; ותוכנית מס' 6009 עם דו"ח ביצוע סופי מתאריך 3/11/09.

            התוכניות והאישור בגינם משתרעים על פני 7 שנים לפחות. לטענת המשיב, אלה אינם רלוונטיים ביחס לשנים 2005-2004.

            יצויין כי במסגרת כתב האישור נדרשה המערערת לנהל " ספרים נאותים".

4.         מבדיקה שערכה רשות מע"מ של חשבוניות הקנייה של המערערת ושמות העוסקים, נמצא לטענת המשיב כי חלקן נושאות שמות של מי שאינו ספק פסולת. בעקבות ממצאים אלה לא הכיר מע"מ באותן חשבוניות לצורך ניכוי תשומות, הוגש כתב אישום נגד המערערת ומנהליה, בשל השימוש שנעשה בגין אותן חשבוניות והמשיב בענייננו הוציא השומה דנן בצו.

בנוסף, החליט המשיב לפסול את ספרי החשבונות של המערערת לשנות המס 2005-2004. לעמדת המשיב, החשבוניות שהוצאו על-ידי רשימת עוסקים (תוך שהוא מאזכר את שמות העוסקים) הן פיקטיביות, מאחר שהן לא משקפות עסקאות אמתיות בין המערערת לבין אלה שהוציאו את החשבוניות.

            על החלטה זו של המשיב לפסול ספרי החשבונות בשנות המס שבערעור הגישה המערערת ערר לוועדה לקבילות פנקסים, שהתקבל.

            עוד קבע המשיב, כי משניהלה המערערת את פנקסי החשבונות באופן שאלה אינם עוד " ספרים נאותים", הפרה המערערת את התנאי לכתב האישור, והגם שפקיד השומה לא שלל את עצם ההכרה במערערת כמפעל מאושר, טען שרשאי היה לבטל את ההטבות במס שניתנו לה מכוח היותה מפעל מאושר.

5.         מנגד טענה המערערת כי היא רוכשת את מוצרי הפסולת מהספקים ומשלמת להם את התמורה על בסיס מחיר השוק המקובל בהתאם למשקל הפסולת המסופקת. החשבוניות שהוצאו לה מעידות על עסקאות אמת שבוצעו בפועל, וכי היא זכאית לקיזוז מלא של התשומות הנקובות שם, כמו גם ניכוי כהוצאה במסגרת שומת מס הכנסה.

            לדברי המערערת, ספקי הפסולת מסרו לה בשנות המס שבערעור, חשבוניות ערוכות כדין עבור התשלומים שהיא נוהגת לשלם.

6.         יצויין כי בהליך הפלילי שהתנהל נגד המערערת ומנהליה, זוכו הנאשמים בפסק דין מיום 13/2/13, וזאת עוד בשלב שלפני הבאת ראיותיהם. בית משפט השלום קבע (כב' השופטת קנטור) שאין הנאשמים שם צריכים להשיב לאשמה, וזאת מאחר שהמדינה לא עמדה בנטל המוטל עליה בהליך הפלילי להוכחת כתב האישום.

המחלוקות :

7.         לאור השומה שהוציא המשיב למערערת, המחלוקת בתיק היא בשלוש שאלות:

            האחת, אם יש לאשר למערערת ניכוי הוצאות בשנות המס 2005-2004, על בסיס חשבוניות שהוצאו לה על ידי ספקים מסוימים;